לילד יש לאחרונה בעיות שינה

מתוך "עולם קטן" גיליון 825.

שלום, שמי גלית, נשואה ואמא לארבעה ילדים, שהצעיר בהם בן ארבע וחצי. בחודשיים האחרונים הבן הקטן התחיל לבוא אלינו בלילה, ואני הולכת איתו בחזרה לחדר ומחכה עד שירדם, אבל זה משבש לי את רצף השינה, ואני עייפה ומתקשה לתפקד בעבודה ביום שלמחרת. אני לא מצליחה לראות משהו חריג שקרה ולא יודעת איך לעזור לו ומה לעשות, אבל בשבועיים האחרונים הוא מתעורר יותר פעמים בלילה, וזה הפך להיות ממש קושי מטריד. אשמח לעזרה.

גלית יקרה!! לשינה רציפה יש משמעות והשלכות על התפקוד, הבריאות ומצב הרוח שלנו. גם הגוף של הילד זקוק לשינה רציפה, ולכן אם הילד בכל זאת מתעורר, סביר להניח שיש צורך נפשי שגובר על הצורך הפיזי לישון.

פעמים רבות כשקורה משהו חריג, יש יותר הקשבה ולגיטימציה לקושי של הילד, אבל כשלכאורה אין משהו חריג, אפשר לפספס מצוקות משמעותיות. למשל, מצוקה בעקבות חוויות מול אנשים שהוא פוגש במשך היום, קושי באינטראקציות חברתיות בגן, חוויה או מידע חדש שהבהיל אותו, חוסר אונים מול אח גדול שמשתלט, דאגה לאימא שלא מרגישה טוב, כעס וחוסר סבלות של הורה שמתפרשים, בחוויה של הילד, כדחייה וחוסר אהבה, ועוד ועוד. יתר על כן, ישנם ילדים עם רגישות גבוהה יותר, או תקופות יותר רגישות. לכן, כרגע, מה שברור הוא שהילד זקוק לעזרה ולהקשבה.

במקרים רבים שבהם הילד אינו מצליח לבטא את הקושי או לקבל מענה במשך היום, המצוקה והחסר עלולים לצוף בלילה ולבקש התייחסות. לכן יש צורך לעזור לילד לבטא את המצוקה ובמקביל להשקיע יותר מודעות, הקשבה ופניות במשך היום.

במקרים רבים הורים מנסים בתקופת הקושי להשקיע זמן ותשומת לב לילד באופן חריג וקיצוני, וכשזה לא עוזר, הם מתייאשים. אולם התייחסות חריגה ובולטת לא תמיד נותנת מענה לצורך האמיתי של הילד, והרבה פעמים היא אף עשויה לגרום לילד לשמר את המצב באופן לא מודע, כדי להשיג את תשומת הלב.

לכן, חשוב לעזור לילד להיפתח או לשחרר את הקושי באמצעות הקשבה ונוכחות הורית, שמעבירה לילד מסר ובטחון שהוא ראוי לתשומת הלב, שיש לו מקום ושהוא בסדר. לעזור לו לחוות הצלחות שיחזקו לו את הבטחון העצמי ולחוות בטחון שהוא אהוב ורצוי.

לרגשות, המחשבות והתחושות שהילד הולך לישון איתם, יש השפעה רבה על איכות השינה. מומלץ לפני שינה לחוות מגע, להעביר מסר רגוע. זה יכול להיות בעזרת מנגינה או סיפור אהוב. כדאי גם לשאול שאלות מתעניינות שמעודדות ביטוי, למשל: "מה אתה רוצה מחר בכריך"? "מי חבר שלך בגן"? כאשר הילד נפתח לדבר ומרגיש מקום, יהיה לו קל יותר להתבטא כאשר הוא יצטרך הקשבה ואמפתיה.

נוסף לכך, הורים רבים עסוקים וטרודים במשך היום וחוששים שלא יוכלו להתפנות לצרכים הרגשיים של הילד. במקרים שכאלה, חוסר הפניות לילד עשוי לשקף דפוס חיים של חוסר פניות של ההורה גם עבור עצמו, ולכן זו יכולה להיות הזדמנות לעשות תהליך לשינוי מהותי יותר. והכי חשוב- כדאי לזכור שדרך ארוכה של הקשבה לצורך הרגשי של הילד היא בסופו של דבר קצרה יותר ומתגמלת את שני הצדדים.

בהצלחה רבה!!

מירי ניאזוף- מטפלת גופנפש רב תחומית ומנחת סדנאות "נגיעה פנימית".